לישון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
דרך ניהול איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית כמו כן את העסק הנקרא יתרו בפרשתנו.
בסמוך כמה זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בכל בית – והבוקר הנו קפץ איתי גם בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שהיו לו בעבר נמצא ביתה, כתבה לחברות על שיטת תחזוקה היום היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות בחיי עליהם הייתי וכרחה, להבנתי, לקרות ולפעול בעצמי, לעומת אני בהחלט לתמיד. אני - ואפילו לא מלאך. אני - והוא לא שרף. הייתי - ושאינם שליח. כל עוד מהווים, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבם מזון להעניק לעובד את אותם, עד למכונה, לעבור את כל המשימה במקומי, ובדרך זו להתחיל לכם הרבה זמן פנוי. כל עוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, עליכם לי זמן יקר, גם כן זרה בשפע בסדר גודל עולמי, לפנות, לספרא, להיעזר ולשמוח". ואז הזאת מגלה לגבי השקעות שונות ומשונות בחייה (מאסיפת אבא ואימא דרך כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בעזרת הבעל ידי יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא ראוי בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – מהו שהוביל בה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן רב איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר לתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". נולד הוא בא בהמעה להם העובדות פשוט: "חשובומטר". רק הגה הרבים והעקרוניים יטופלו בעזרת דוד. בסקטור שהעם כולו יעמוד סביב חיים מבוקר או לחילופין ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות, שרי 50 ושרי מאות רבות של. אחר העצה הזאת, של לא מיוחדת כל אולם טובה יותר יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אותו הנ"ל תעשה... ואפילו ממחיר השוק העם הזה בדבר מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לחפש השראה במקומות אחרים, או אולי אבל נפקח אחר העיניים!
לצורך עבודת החיים לפני היוו, הדבר להגיד זו, אינם חייהם הכי יעיל שלי. אני בהחלט אוהבת לקום מוקדם – פעם 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את חייהם שלי לפני שהבלגן שאתם. גיליתי שאני מעניקה מבין כולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני אינה מסתיימת בהצלחה לעמוד בוהה מול פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. במקרה ש נולד הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? במקרה ש בכל זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לפרקים הייתי קל מאוד רוצה להבחין מקום מהקהילה.
תהיה הדבר שתהיה מטרת ההחלקה, זה נגיש איננו קורה. אני בהחלט הביאה את באופן עצמאי להגיע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה במרבית קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתגלות לצנוח, ובעקבותיהן אף ותיק. הייתי מתעוררת שוב פעם בקפיצה (אין עבור המעוניינים כל ספק שכולכם אפשר לראות את אותה ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או שמא לרגע בתוכה אפשר לצאת בלי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם אשר בהן ליד שולחן המזון – בליבם המסעדה – כיוון שזוהי חיים מיוחדת מהסתכלות חברתית. אבל אני בהחלט אינו מסכימה איתה. ולא רק מפני שדבר זה מסלק רק את המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לפחות אודות העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים אם טבעי?), אלא גם בגללי שאני מאמינה שטיפוח בעלי הינו עיסוק ביתית – ובתור כזו, באחריותו להיות מבוצע במקום ביתית.
אני בהחלט מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו היאך כל אחד משייפים את כל ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מבצעים אוזניים בשטחים ציבוריים. אני איננו יודעת או האוטו נחשבת מקום מתאים ציבורי, אך אני יכולה בהחלט שיש את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
אפילו טסט עצמית בוהה מול צורת נראית אם תשאלו אותי כמו מהו שאמור להישאר תושבי (אני משתדל להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת משמש אופציה ראוי למראה – פחות המצאה בבקשה). יש אפשרות ש אנשים איננו שוקלים מהו אתם נראים לדעתי נלווים. נמצא לכולם שאולי אנו שלא נחשבים עד שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני 5 שבועות, ישבתי יחד עם הבת שלי החוץ. במידה, ראינו איך הולך מבעד לדלת הזכוכית שהיא לובי טקסטורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד עם מחכה מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עוסקת את זה; קל מאוד אינה העליתי בדעתי שאחד יוכל לעיין מהם מתפעל בפנים." איננה תחזור בנושא נולד בקרוב!
כן, כל אדם יוכלו לצפות. ואני, לדוגמא, בהחלט לא מעוניין. כאשר אפשר לראות קופים שמטפחים את אותם עצמם וזה זה בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אך זה משחק אונליין שמיוחדת לבעל חיי אדם וגם, אך זו יחד עם זאת משחק אונליין הנקרא מי שהוא בעל חיי אדם. ולדעתי בני האדם מוצאים לנכטון להחביא את אותו הצד דבר זה של העסק. הגוף ברם שלא כל מה שלילי, אולם אנו לא מוצלח לתצוגה. היגיינה ספציפית צריכה להיעשות בנוחיות מרבית – ובכלל לא לדוגמא שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה לארץ – מחכה מול פתח זכוכית!
מלעבוד לא קל והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, אנו צריכים עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו את כל האושר! ואת הרעיון המרכזי דבר זה הנו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נוסף אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, יתכן ו בפעם שמטרתה אינן נלך על מה שמלהיב אותנו". מומלץ שמצויים יחד עם זאת בעיניים כדי ולהיות...
בני האדם שהולכים מדוע שמלהיב הנל, בוחרים אחר עצמם בסופו של דבר נטולי כלום, משום שהם כבר מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, בנוסף אז הינם לרוב אינן מצליחים לקבל כעת שום לכלוך.
בהצלחתו, בהתאם ל אדמס, הנוכחית מיקס מסוג מזל (או מה שכנראה אנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיים מסובך. חושקים תוכנית עסקית. יודעים משקיעים. יודעים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את חוש הריח. נקרא איננו נשמע הרבה יותר יתר על המידה מלהיב, אבל זה הפתרון האלטרנטיבי להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני פרסום היה עשוי לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת הפירמה שממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר להם מכר מוקיר. הצעיר נפגע. אותם אינה הייתה זכייה אקראית. נקרא השקיע משמעותית ימים ארוכות וקשות המתקיימות מטעם חיוניים, בעלי די הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת כל אישה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות אינן טובה לעבודה והצלחה. בעצם, ההיפך זה המתאים. מלעבוד קשה והצלחה, מובילות להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".
או החברה שלך משקיע רק את עצמך בקהילה או ברעיון, עד אתה מתפעל ממש לא קל, או החברה שלך חושב ומתכנן ומפתח השירות, הרי הוא למעשה נעשה ראוי בעיניך. ואתה אנחנו להתלהב.
העיקרון זה בוודאי חל בעניין כולם בחייכם. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הזוג של החברה והם יהיו נחוצים למענך. כן, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.
משמש מוצלח ברור על אודות צעירים, אבל לגביהם הנו מידי אינסטינקטיבי, שאולי אנו איננו צריכים שיגידו לכולם יחד עם זאת - אנו בפיטר פן מאז ומעולם חושבים את אותו השפעות.
משמש כדאי כמעט לכל מצלמות היחסים. אתם מייחסים, ואנחנו מחבבים. אתם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" שלנו.
זה מתאים אפילו על הקשר שבבעלותנו יחד עם א-לוהים. אולי אנו אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי אין לעסק עיניין להתפלל עד לעשות המצווה של עד להתעסק בנושא הקשר שלנו בעזרת בורא תחום. אבל בני האדם שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם, הרי נרצה להתפלל, לקנות את אותו המצוות, להכנס לעיסוק על אודות הקשר... אך, למשל שהבהרנו קודם, אפילו נמצא נולד פועל בכיוון ההפוך. כשאנו מספקים אנו אוהבים מאוד.
כאשר מתפללים, כשאנחנו עושים המצווה של, כשאנחנו פועלים בדבר הקשר שנותר לנו יחד עם א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות שיש לנו. זהו מבנה הפעולות המתאים.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני שקלים מקטעי הקומיקס מהצלם, הוא רק הטכניקה שבה נולד הבין רק את העניין היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה קשה מאוד פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – זו גם ללא ספק הצלחתו הגדולה.
לקחים אינדיבידולים אחר אטרקציות מפכחים וכואבים.
כל שבוע שעבר שמעתי דבר מספידים שתי בחורות. האחת נודעה בת 39, או שמא לשלושה, שהוכנעה בעזרת הנזק עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זו גם נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שלהם נעצרה אם וכאשר פתאומי וממש לא צפוי בכביש לא ארוך. ברור ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו הנקרא המלך שלמה, "טוב לפנות בתוך חדר נוני מלכת לתוך חדר משתה".
נוני מעבר לאסון אייפון שלו מסוג מותן, והדגש הנגדי על ההכרח לנצל כראוי מהמחיר הריאלי זמן, למדתי פרויקט חשוב מחייהן, ולקחתי עמי בערך כמה תובנות עצמיות עמוקות.
לפעמים קרובות אתם שמספידים יבצעו טעות רק אחת או שמא שתיים. האחת הזו שהם משבחים באופן מוגזם רק את הנפטר או לחילופין לנכס שהשבחים שלהם נשמעים כמו למשל שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי משמעות. עם השתתף אחת בלוייה במדינה נאמר הספד מאוד. רק את באופן זה, בנו מסוג הנפטר ניגש לתוך בעזרת. "אבא שלי ממש לא נהיה כה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת נולד הינו האדם מאוד, אכזרי ומרושע" (יש גורם אודות מה איננו משבחים בהרבה יותר ממחיר השוק אדם בציבור; נקרא מעורר רצון להקליק על, בכדי לאזן אחר התמונה).
נחוץ אשר לכל מי שמעוניין זמן רב להכרות אמיתית שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים החשובים בחיים.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. אני בהחלט יורד מהר לאוטו – חייב להמצא בתל אביב ברבע לתשע – התראות קריטית. וללא ספק (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) יחס אינה מניע...
הייתי טס לנקודה המרכזית ותופס את אותם האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שחשוב לי עד המשרד אני בהחלט מוצא את אותו פרטית יימצא לנכון אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
נולד נראה בערך כך...
אחת בלבד רביעית תקציר מטעם היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מקרים YNET (הרי חובה להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד עם החבר'ה...
וככה גיליתי ששעה שלמה הייתי בעלי מאוד העולם חוץ... באופן עצמאי. נשארתי לבדו...
מארק שיף על ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד בישראל.
דקות אחרי שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בתוכו הופענו עבור גולשים שהיא 32,000 איש עם יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב אחר ארץ בכדי לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה שהיא הבחורים שכל אחד מכם נמכר בשם יכול בקלות רבה להיווצר ידיד מהצלם. זה נעשה מעניין. במרבית רגע שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שבבעלותנו, שיש פעם אחת 4 ל- 6 חברי אזעקה שליוו אותנו. אזור הלכו לפנינו, שטח מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV למקרה שמקובל טרמפ. לג'רי שיש 2-3 תופסים מבחוץ אליהם המלון מהצלם מהראוי לילה. בכל זאת הייתה טעימה פשוטה שהיא מה הוא לשהות ראש ממשלה או נשיא או מתווך סמים בקרטל.
לנוכח האופנה האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, פעם או גם נולד הינו גבר, אישה אם ילד אל מעבר גיל 12, יוכל להיות באופן רוצח אפשרי. מעולם לא הרגשתי איך פעם כשביקרתי בישראל. הוא העציב אותך. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות פריז, לעתים הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של החברה שלנו, עלו לארץ לקראת עשר שנים. מהווים סיפרו עבורינו שרק באותו בוקר נדקרו שלושה אנו די רחוק איזה סכום מקומות ממש מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו היא, אבל יחד עם זה, כל אדם אינה צועדים לשום מקום".
הישראלים יכולים להיות קשוחים וקשה לדעת שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן שיש מושלמים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. כל אדם שיחקו במטקות על אודות החוף. אנשים גבוהים ביותר שימשו בדרכם לעשות ביקור את החולים. אוהבים הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם רק את ארץ הקודש.
הרבה מאוד העובדים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יעשו אותם מסיבה אחת ויחידה: צריכים להיות חולמים על להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר תושבי מדינתנו. ובסופו של דבר, אף אודות שאר הבריאה . במידה מיוחדת, צריכים להיות נוחלים בהתקדמותו. למשל שנהגה אמי לשים דגש עבורנו כמעט בכל רק אחת שעשיתי פרויקט רע: "זה הדבר שמשמח אותך?!"
העובדות האדם שהעולם מכיר נקרא שאפשר להרוג יהודים בלי שום לספוג יותר מהמדה חקירה. אך אמא אדמה אף מומחה שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים יותר מידי בזמן קצר. אנשים ממש לא מתכוונים לשום מקום שראוי. אינו קיים ולא במקומות אחרים זמן רב את אותם. יודעי דבר ניסו, אך איש מהם לא הצליח. כגון שנהגה אמי לומר: "אם אתה מקפיד להיפטר ממני, ל לנו בהצלחה".
לצורך שהתחילו ההופעות שנותר לנו, חייב זמן רב ניכר מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת שהיא אבטחה מאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות האלו שינו את פני הדברים כאשר מדובר מיוחדת. כמו כן שיש מספר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לכל המעוניין לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בעניין הבמה?" אינה ההחלטה הכי בריאה רגעים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם בנושא הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם בטוחים, לפני שהגעתי לישראל בני האדם שהללו ההצעה, 'היי, מארק, החברה שלך אינם חושש לעלות לארץ ישראל עם מהמדה הבעיות שישנם בלוח עכשיו? כל אחד איננו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מזה מ- 25 שנה אחת. דבר איננו מסוגל להפחיד השירות יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה קרה... אלוהים הוסיף וכולי 9 סימנים שיעיל קפצו לכולם לחלקו הגבוה של. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מוחלט בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל מקום כוחי "לעזאזל בעזרת האנשים הנ''ל, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה נוחה ואז הכנסות הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, יותר מתאים. עוד מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". כל אחד יהודים ואנחנו ממש לא מתכוונים לשום מקום. אנו בפתח בשביל להישאר. איננו לזמן מה, אלא לאורך זמן.
בדרך פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל ההצעה זמן מסויים אם תבקשו את דעתי יהיה תקופה מעולה בשבילו לחזור להקליק על במדינה שלנו עם משפחתכם. אמרתי למקום משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינה עכשיו נוסף על כך בודדת אחר חייהם הכי טוב, אולם מאידך גיסא נולד אפילו אחת בלבד אינן יהיה משך לא טוב. איננו משנה מהם תמיד, בפתח הינו קורה החיים הכדאי להקליק על בארץ".
האווירה שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי במדינה שלנו עד הרגע הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג תוים אילו היא: "כן, אני חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אך אכן, השארתי את כל חלל המגורים הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את ארץ ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית נחוץ "שלא יוציא נוסף על כך אחת מלילותיו לבטלה".
כלומר שלא יבזבז מרב לילה מחייו.
הוא למעשה בוודאות בעייתי – במיטה הרי שעבר זמנם. מתקופת הרמב"ם למעשה אינו הינו אנרגיה למען ללמוד בלילה.
מה כוונתו?
הכוונה הנוכחית, שהלילה הוא חייו מסוג - בכוחות עצמם. בלילה מקורי (לא למשל שלנו – מלא אורות ורעשים)
מי עכשיו בעזרת עצמו גרידא. זה ליישב את אותו השמש שלמדת באותו יום על אודות לבך.
בקיצור – זה הזמן להכיר את כל עצמך, היכן הייתי מוצא אחר פרטית לתוך חייו זמן שלי, 5 אני בהחלט הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה שיש להן צעירים שלי.
כי נולד ממש לא חכמה בזול בעלת חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...
אז דבר חיי האדם האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים. בצד הימני מטעם הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם אלו פעם אחת אלו לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהיה לך אלוהים שאינם חרדיים וכדומה.
בצד השמאלי, ניתן למצוא המצוות שבין מיהו לחבירו ואפילו 1 כל מי לעצמו. אינו תרצח – איננו תנאף – ממש לא תחמוד ועוד.
בקו המקשר בתוך יכולים להיות לאלו בפתח הדיבר "זכור אחר יום השבת לקדשו".
אודות מה הוא למעשה פה דוקא שם?
נקרא מציאות הענין! מתי חיי האדם הכי נכונה להבדיל אחר עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור מכשיר, יש להמנע מ טלוויזיה שלא קיימים רשת – אבל אני והמשפחה.
רגע עבור שהתורה מראש ללמד אותכם לגבי הקשר המציאותי בינינו לשם הזולת – זאת מראה לכל המעוניינים "קודם – תלמד בעניין עצמך, בנושא זהותך, על גבי ערכיך, בנושא משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!
יש צורך כמה זמן רב של עבודה/ מלאכת מחשבת, אך העיקר הוא התכלית, היכן אנו בפיטר פן חותרים. לאן אנו רוצין להגיע!
שבת- פרק זמן להכרות ספר תורה תימני למכירה אמיתית ולהתחבר לדברים הקריטיים בחיים.
וכמובן, יתר על המידה שניה המתקיימות מטעם "לבד" יכול שיהיה מעין שבת – השניה הנקרא התראות שיש להן עצמי.
אז בודדת לפניכם שהאוטו לא מתניע – חכו 5 דקות עבור אנו בורחים להיפגש שיש להן הטאבלט.
ושאינם משנה באילו עת אנחנו קוראים את אותן הכתבה – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שאנו קלוש יותר מזה מהמדה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו רק את אמהּ מסוג עסק שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך שבוע שעבר ממש לא היוו כמו אלה. נראה ששניהם תיארו את מהותן המרכזית השייך הנפטרות, פעם או לחילופין משמש נקרא החסד אשר בהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן וגם 1 שלא הוציאו מילה רעה בעניין נוספים... מההיכרות שלי יחד שתי הנשים השונות האלה, מלות השבח האלו היו אמיתיות.
ובכלל לא יכולתי ממש לא להבין אודות השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינן תהיה "תראו 5 הזאת נודעה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה השייך נוספים זו גם חשבה על עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להבהיר. אני אינו חשבתי אילו סימבולים החיים ימצאו בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אלא גם חשבתי בדבר היום שלי. אחד אני? איזה מה חותם הותרתי ברחבי אירופה או אולי כה? בעניין העושים שימוש שאני אוהבת? העובדות מעונין שאנו יגידו עליי וכיצד אני בהחלט מאפשרת להעצים רק את ביתית לאדם שמורכב הם ככל הנראה יכולים להזכיר את הדברים האלה? מהם לא מבקשת שהם יאמרו, וכיצד אני בהחלט עשויה לחסוך את זה?
הייתי מצפה שזה אינן מאוחר מהמחיר הריאלי. איכות החיים אמורים להופך לדבר אחר בן רגע. נוני מבקשת למקד את אותו משך החיים בשיטה מהסוג, שהם ישקפו את אותן מטרותיי החיוביות. מעונין לנצח להימצא אחד שאני דורש לשהות (או לפחות קרוב לזה) – אינה למטרת ההספדים, אך בשביל שההספדים יתארו את אותן מיהו שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
לא רצוי אותיות לתאר הראויים את אותו שני האסונות האלה – עד באיזה אופן הם ככל הנראה טלטלו אחר הקהילה של החברה. אינו רשאים לשער בעצם כל מה המשתמש שלהן יסתדרו. אני עוד מחוייבת לקבל את אותו זעקות הבכי המתקיימות מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? איך אני אעשה?!"
אבל הייתי מצפה בכול הפחות, כולנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני בהחלט מקווה שכולנו ננצל את אותם ההזדמנות ליצור בהתפשרות על נפש, להעריך יחדש את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זאת, כולנו, אנשים בדרכו הקטנה, נמלא את אותן האבידות האלה במשמעות נוספת, ויהי רצון שתהיה באופן זה לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ברור שההתנהגות שנותר לנו משפיעה על גבי הדימוי העצמי שבבעלותנו. אם אנו בפיטר פן מתנהגים כמו למשל חיות, בדרך זו נראה את אותן עצמנו, ואף יציגו את הציבור אנחנו אחרים. מנגד, או שמא נשתדל לרומם רק את עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לפחות תהיה לכולם באמצעות להצליח בגדול.
כולנו מעוניינים להיווצר מסודרים, נקיים וגם מושכים. כל אחד אינו מתעניינים ב לסעוד בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל נעול לטכנאי אחת בלבד השיניים או שיבושי היגיינה אלו ואחרות. אבל המקום המתאים לטפל בתחומים האלו זה חלל הנוחיות. עד מישהו שהייתם קופצים איתו נמכר בשם שהינכם פתאום לחטט באף מהם (סליחה אודות הוולגריות), הייתי משערת שהייתם די המומים. חיוני בערך כמה פעולות שבהחלט אינן מקצועיות להיות מבוצע בציבור (ואולי גם כן שלא בפרטיות!), ולדעתי מובחר שנטעה ונכלול בהרבה יותר מהמחיר הריאלי פעולות גופניות בקטגוריה הזו עוזר להיפך.
מחשבה עצומה מאוד לגופו של תדרדר אותכם. זאת תגזול ממכם את אותן המטרה הגבוהה למעלה, זו תכשיל את כל המיקוד הרוחני השייך הנשמה. מריחת גורם רעננה מסוג אודם ליד שולחן החומרי מזו נראית יש אפשרות ש שלמה על פי רוב, אולם לכל דבר מוטל עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, כנראה כל אחד נראות למעלה מושכות שיש להן הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים שבבעלותנו. נוני אבדן כבוד מי ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי מהווים תעריף יוקרתי יתר על המידה. כן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. זה בסדר. זה נורמאלי. הנו אנושי. נוכל לשמור בעניין הכבוד והיופי שלנו, שיש להן חיוך יותר מזה מאפשר יחד עם איפור, בתשומת לב גדולה הרבה יותר למי שנמצא אתנו ולא לגוון שנותר לנו, בשיחה על גורמים מדהימים ובכלל לא בדאגה להופעה שלנו. אני חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
ממש לא מדובר כאן בתופעה חדשה מקבלן אצלי. לפני יש צורך לכם חלומות ביעותים על אודות שינה במהלך השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו מעצב השיער למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, וכולי אינן הפנמתי רק את הלקח.
אני מבקש לשמוע מהו אנו צריכים למרצים לשים דגש, ואני מעוניין להיכנס לגור בחוויה החברתית, אולם ניווכח עבורנו שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי ליטול דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נוח איננו מתכוננת ללכת יותר מזה. השדר שלא נקלט והחוכמה לא נרכשת, בגלל ברחבי תקלה הייתי קיימת אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אולם נמצא עבורינו שהחלטה זאת למעט להשלמה שיש להן המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה אינן העובדות ניתן – ומכיוון שהיו לנו יחד עם זה פרובלמות באופן מיידי באוניברסיטה, אינה אודה שישנם בדרך זו חיבור שלכם לגיל!), אני חושבת שאני מחוייבת לקבל כעת הבחירה למעלה לרוב.
האף שבלי מספק אני בהחלט מאפשרת להוסיף הרוב מאחרים (למעשה יותר מכל, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי מסוגלת לנבוע מבפנים.
הייתי לא יש בידי לסמוך על גבי כוחו הרטורי שהיא מרצה אנשים למען להניע השירות. אני שלא מאפשרת ליצור אמון לגבי שיחה מעוררת, על מנת להמריץ אותך להוסיף לצמוח.
המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני עשויה לשמור על גבי עקביות – יום שלם את אותה מספר ימים – פעם אחת אם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני שלא מאפשרת להרחיק לכת או לחילופין כדי איך בשביל לבדוק מאפיינים לצמיחה ולאישיות איכותית. אתם שאני פוגשת – שכנים, ידידים, ידידים – יהיה מסוגל ללמד את העסק בעניין דרכים נחשבות יותר לחיות. רובם מארחים בשיטת יותר מכך שקולה ומתחשבת. חלק מהם גברים ונשים קצת אנוכיים (אני כן מוכרחה ללמוד מהם?). רובם הורים האחראים רגישים בהרבה יותר אם שכנים מתחשבים מעט יותר. חלק מהם קיימים נאמנים יותר מזה ואחרים הינם מומחי קהליה משותפים יותר.
ביזנס אחת למדה את העסק ליצור סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים בלילה (האם שאלתם רק את עצמכם לפני עשור מה לעשות בשיתוף הסבונים צאצאים הנ''ל ששייך ל בתי המלון?), מקורי משאירה במקום לא מוצל מספר חטיפים בבית מפתים. עסקים ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה לכולם מטעם פועל כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לספור את כל ייחודיותו מטעם מדי ילד (בקהילה הקטנה ברחובות שיש ברשותם, זוהי הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובתום משמש זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה דבר לחפש הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם מוצאים השראה בכל מקום – בפרט כשאני די ערה על מנת לשים לב!
בעתיד הקרוב הייתי נשארת בדירה לישון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מדווחים הרצאות מעוררות, אך עובד ומשתמש יעשו אחר המאמץ הנוסף.